#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו לקרות מנביא?	"כתב הב""ח דפעם אחת גזרו שלא לקרות בתורה ותקנו לקרות בנביאים בעניינה של פרשה, והיו קורין כ""א פסוקים כנגד ג' פסוקים לכל עלייה וגם ברכו על כל קריאה, ולאחר שנתבטל הגזירה מנהגא לא בטל ותקנו לקרוא הכ""א פסוקים של הפטורה וגם שיאמר ז' ברכות כנגד הז' עליות [ג' קודם הקריאה וד' אחריה] (מ""ב ס""ק ב')"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו לשון ""הפטורה""?"	"1) פי' הלבוש דבשעת הגזירה היו נפטרין בה מקריאת התורה<br>2) ועוד פי' הלבוש דכל זמן קריאת התורה אסור לדבר ואח""כ מותר לדבר, והוא מלשון יפטירו בשפה<br>3) הערוה""ש (סעי' א') פי' דהוא לשון התחלה דעכשיו מתחיל בדברי נביא"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרות מספר של קלף?	"הלבוש כתב דאין יוצאין בקריאת הפטורות מחומשים אלא בנביאים הכתובים ככל הלכות ס""ת, אבל המג""א (ריש סימן) מיישב שמנהג הקדמונים עיקר דמבואר בב""י (סי' קמ""ד) דהיו קוראין ההפטורות מקונטריסים, ואיתא בגיטין (ס' ע""א) דהא דכותבין ספרא דאפטרתא היינו משום עת לעשות לה' וגו' אבל לאחר שנתגלה מלאכת הדפוס ובקל לכתוב ספר שלם ע""י דפוס דהוי כתיבה מעלייתא א""כ אסור לכתוב ספרא דאפטרתא [וא""צ קלף, דיו, וגלילה], אכן הט""ז (ס""ק ב') התיר לקרות מספרא דאפטרתא אפי' בזמן דאיכא דפוס, ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק א') דראוי ונכון לכל ציבור שיהיו להם נביאים שנכתבין על קלף כדין שאז גם השמות נכתבין בקדושה, וכן נהג הגר""א, [ועי' בשעה""צ (ס""ק ד') דכתב דהוא בכלל זה קלי ואנוהו, ע""ש], ואם לאו יקרא מתוך נביא שלם [אע""פ שכתב הפמ""ג (א""א ריש סימן) תנ""ך, לאו דוקא הוא (שעה""צ ס""ק ב')] ע""י דפוס וכמ""ש המג""א, ואם לאו יש להקל ולסמוך על הקריאה מהפטורה הנדפס בתוך החומש {ויש לעורר דהדפוס בזה""ז אינו דומה להדפוס שבזמנם וא""כ יתכן דאין בו דין כתיבה כלל וליכא מעלה לקרות מספר שלם (ר""י באק)}. ועי' בערוה""ש (סעי' א' - ו') דמאריך בהענין ומסיק דהעיקר כהלבוש אבל סגי בספרא דאפטרתא על קלף, ויזהר שיעשהו בעמוד אחד כדאיתא בב""ב (י""ד ע""א) [ומשמע דקאי בין על ספרא דאפטרתא בין על נביא שלם], והחזו""א (או""ח סי' ס' ס""ק י""א) ס""ל דאין חשיבות אלא לספר שלם על קלף, ואם אין להם זה ליכא חילוק בכל שאר דברים [ספרא דאפטרתא, נביא שלם בדפוס, חומש] (אשי ישראל פל""ח הע' קנ""ד)"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה נוסח יכתוב הנביאים?	"מבואר באבן עזרא (שמות א', ט') דיש נוסח בני מזרח ויש נוסח בני מערב, והנה מבואר בכמה מקומות בבבלי שהיה להם נוסח שאינו כמו נוסח של תוס' ושלנו, למשל שבת (נ""ה ע""ב), ערכין (ט""ו ע""ב), חולין (ס""ה ע""א), וכתב הגר""א (אבה""ע סי' קי""ט ס""ק נ""א) דאזלינן בתר מסורה יותר מגמ' בבלי, וכן שמעתי מהג""ר מענדיל וואכקסמאן שליט""א דנוסח שלנו הוא נוסח בן אשר, והחילוק הוא דבני בבל הלכו שם אחר חורבן בית ראשון ולא חזרו בבית שני אבל בני אשכנז (וכן הספרדים שהיו באירופ) חזרו בבית שני וזהו נוסח מערבא, ומפני כך מצינו כמה פעמים דאזלינן בתר מנהג ירושלמי, למשל כתב הגהות מאיר נתיב (Marcus Lehman) על ירושלמי ברכות (פ""ב ה""ו) דהירושלמי ס""ל דאף חתן שנשא אלמנה פטור מק""ש, והוא הביא דזה היה המנהג בגרמיזא עד שנשתנה לאחר זמן, וכן הביאו תוס' סנהדרין (ל""ב ע""ב) שמדליקין נרות בברית מילה מחמת הירושלמי, ולפיכך נראה יותר לכתוב כנוסח בן אשר, וכן שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א, ולפי""ז גם ראוי לכתוב ""לם רבה למשרה"" כשתי תיבות וכמו שמבואר בנוסח בן אשר [וכן הוא מפורש במס' סופרים (פ""ז ה""ג)] אע""פ שהוא כנגד הבבלי (סנהדרין צ""ד ע""א), כנלענ""ד."	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה פסוקים צריכים בהפטורה ביו""ט?"	"ט""ו פסוקים כנגד החמשה קרואים (רמ""א) [ובתענית ציבור סגי בט' פסוקים (ערוה""ש סעי' ז')]"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי א""צ לקרות כ""כ פסוקים?"	אם סליק עניינה סגי בפחות מזה [ואם קורא במתורגמן סגי בעשרה]	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד שאינו מתפלל בציבור יכול לומר ההפטורה?	"תקנו קריאת ההפטורה רק אחר קריאת התורה [דכך תקנו לאחר שנתבטלה הגזירה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', ביה""ל ד""ה אבל)] ועל כן יחיד אינו יכול לקרות ההפטורה עם הברכות אבל בלא ברכות מותר (רמ""א) ונכון הוא (מג""א ס""ק א', ערוה""ש סעי' ז')"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קראו מס""ת פסולה?"	"כתב רע""א דאם נמצא טעות באמצע הקריאה קיי""ל דאפי' אם מוציאין ס""ת כשרה אינם חוזרים וקוראים מה שקראו כבר וא""כ סומכים על הס""ת פסולה וממילא יכול לקרות ההפטורה עם הברכות (מ""ב ס""ק ג'), אבל משמע דאם מתחילה קראו מס""ת פסולה כדי שלא תשתכח ענין הקריאה אינם יכולים לקרות ההפטורה עם הברכות, וכן מצדד הביה""ל (ד""ה אסור) [ודלא כפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דכתב דאפי' אם מתחילה קרא מס""ת פסולה יכול לקרות ההפטורה עם הברכות], ואם מצא טעות באמצע הקריאה ואין להם ס""ת אחרת דאמרינן שיקראו עד הסוף ויברך ברכה בסוף, כתב המ""ב לעיל (סי' קמ""ג ס""ק כ""ט) בשם השערי אפרים דיש מח' אם יכול לברך הברכות על ההפטורה {ולכאורה זהו המח' בין רע""א ופמ""ג דידעו שהיו קוראים מס""ת פסולה קודם שעלו ז' עולים}"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות בתורה במקום אחד ולקרות ההפטורה במקום אחר?	"כן [כגון במקום שאין עירוב] (מג""א ס""ק ו', פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ג') {ואיני ברור אם הערוה""ש (סעי' ט""ו) משיג עליו}"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות ההפטורה בעל פה?	"כתב המג""א (ס""ק ו') דמותר היכא דא""א בענין אחר וכמ""ש בכהן גדול ביוה""כ (יומא ס""ח ע""ב), אכן הערוה""ש (סעי' ט""ו) השיג עליו"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יחיד יכול לשמוע אל ההפטורה תחילה ואח""כ ישמע קרה""ת במקום אחר?"	"כתב רשז""א (הליכות שלמה תפילה פי""ב סעי' ל""ג) דמסתבר דמותר, אבל טוב שישמענה שנית אחרי קרה""ת (מ""ב דרשו)"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא מקצת המנין באמצע ההפטורה?	"כל זמן שהתחיל ההפטורה בעשרה [דהיינו הברכות (שערי אפרים ש""ט סעי' ל""ב, מ""ב לעיל סי' קמ""ג ס""ק ו')] מותר לגמרה עם הברכות (פמ""ג מש""ז ס""ק א', ביה""ל ד""ה רק)"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ברכה ראשונה שלאחר ההפטורה פותחת בברוך, הרי הוא סמוכה לחברתה דלפני הקריאה?	"1) תי' הדרישה (ס""ק ג') דתקנו הברכות דומיא דס""ת [והתם פותחת בברוך מפני שבתחילה רק האחרון בירך]<br>2) ועוד תי' הדרישה לפי שהיו רגילין לתרגם והוי הפסק"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דקדוקים בנוסח הברכות?	"1) אומרים אשר בחר בנביאים ואח""כ אומרים הבוחר דומיא דברכת התורה דאומרים אשר נתן ואח""כ נותן להורות שבכל יום ויום יהיו כחדשים, ועוד דחידושים מתגלים בכל יום ויום לעוסקים ועמלים בה לשמה (ערוה""ש סעי' ט')<br>2) אומרים ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם, ופי' הערוה""ש (סעי' י""א) תיבת אחור דר""ל דכל דברי הנביאים קיימים לדורי דורות, וכמו שכל דור ודור חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אף כל דברי הנביאים נוצצים תמיד ופועלים בכל עת, וזהו מסגולת תורתינו הקדושה<br>3) אומרים ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו, והספרדים מוסיפין ותשמח כעין החתימה משמח ציון, אבל אשכנזים לא חשו לפי שהתשועה הכל אחד עם השמחה (ערוה""ש סעי' י""א)"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר ברכה שלאחריה קודם הקריאה?	"כתב הא""א מבוטשאטש דיצא הברכה בין כשאמרה לפניה בין כשאמרה לאחריה, וכ""כ הכה""ח (ס""ק כ') {ונראה דאפי' להא""א מבוטשאטש בדיעבד אם אמר צור כל העולמים לפני הקריאה, גם יאמר אשר בחר קודם הקריאה דיש עוד ברכות לברך אחריה}"	סימן רפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשחל ר""ח בשבת, האם מזכירין של ר""ח בברכות ההפטורה?"	"איתא בשבת (כ""ד ע""א) דרב גידל אמר רב אמר שאינו מזכיר של ר""ח, אבל רש""י פי' דלא קיי""ל כרב גידל, וכן פסק הרי""ף, ומ""מ כתבו הרא""ש והר""ן בשם רבינו יונה דהיינו דוקא באמצע הברכה מזכירין של ר""ח אבל בהחתימה אין מזכירין [כדי שלא יהיה עדיף מהחתימות בשמ""ע], וכ""כ הרמב""ם, אכן תוס' ס""ל דקיי""ל כרב גידל ואין מזכירין ר""ח כלל, ולהלכה אע""פ שהרא""ש והרי""ף והרמב""ם ס""ל דצריך להזכיר של ר""ח מ""מ הכריע המחבר כתוס' דאין להזכיר של ר""ח כלל {וחידוש הוא, וכן ראינו בסי' רנ""ט עוד יוצא מן הכלל}"	סימן רפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עצה כדי להשלים מאה ברכות?	"כתב הטור שיכוין לשמוע לברכות התורה והפטורה ויענה אמן אחריהם כדי להשלים מאה ברכות [וממילא צריך העולה לברך בקול רם (מ""ב ס""ק ה')], וביאר רע""א (ופמ""ג סי' קכ""ד מש""ז ס""ק ד') דאע""פ שבעלמא א""צ לענות אמן הכא גרע טפי דהרי הוא לא קרא בתורה ועל כן צריך ג""כ לענות אמן [וכן הוא מרומז במ""ב (ס""ק ו') דכתב דע""י עניית אמן חשוב כאילו היה מברך לעצמו], וע""ע במעדני יו""ט (ברכות פ""ט אות כ""ד) דס""ל דא""צ לענות אמן לעלות לחשבון מאה ברכות [ועי' במ""ב דרשו שיש מח' אם יכול לענות ברוך הוא ומברך שמו]"	סימן רפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עצה זו לכתחילה?	"כתב המ""ב לעיל (סי' מ""ו ס""ק י""ד) דעצה זו רק בדיעבד כשאינו יכול להגיע למאה ברכות ע""י אכילת פירות וכדומה."	סימן רפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אינו ראוי לענות אמן?	"אין לענות אמן באמצע הברכה, כגון אחר אמת וצדק (טור) או אחר הנאמרים באמת (מ""ב ס""ק ו')"	סימן רפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם העולה אינו יודע לקרות ההפטורה, האם אחר יכול לקרותה במקומו 1) כשקוראים מחומש 2) כשקוראים מקלף?	"1) כן, ואע""פ שהקורא לא קרא בתורה מ""מ ע""י הקדיש ניכר שקראו בתורה לשם מפטיר, אבל כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ג') דעדיף טפי למקרא לו מלה במלה והעולה יקרא ההפטורה, וכל זה בדיעבד אבל לכתחילה אין קוראין למפטיר מי שאינו יודע לקרות ההפטורה (מ""ב ס""ק ז' - ח') 2) כן דהוי כמו קריאת התורה (מ""ב ס""ק ח') [ואמר ר""י באק דזהו עוד טעם להשתדל לקנות נביאים של קלף לביהכ""נ משום דהרבה אנשים אינם קוראים ההפטורה] "	סימן רפד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול אחר לקרות ההפטורה בתענית ציבור?	"רע""א הביא תשובת נוב""י דמקיל אע""פ דליכא קדיש להפסיק בין הקריאה לההפטורה, ומ""מ עדיף אם הכהן או הלוי יודעים לקרות ההפטורה"	סימן רפד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטורה?	"השני יתחיל מתחילתו, לפי הריב""ש צריך גם לברך ולפי הרמב""ם א""צ לברך (מג""א ס""ק ד'), וספק ברכות להקל (פמ""ג א""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט') {וצ""ע קצת דהמ""ב לעיל (סי' ק""מ ס""ק ד') הכריע דהעיקר כהשיטה דצריך לחזור ולברך}"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא משופר (סי' תקפ""ה) דלכו""ע אם נשתתק הראשון אז השני א""צ לברך?"	"תי' המג""א (ס""ק ד') דשאני התם דכל ישראלים מחויבין לשמוע השופר, ולכן כשבירך הראשון בירך בעבור כולם"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתתק בעל קריאה להפטורה?	"כתב המ""ב (ס""ק ט') דדינו כקרה""ת לעיל סי' ק""מ {דאם נשתתק העולה צריך לחזור לראש, ואם נשתתק הבעל קריאה מדינא מותר להמשיך אבל עדיף לחזור לראש, ע""ש [ודלא כמ""ב עו""ה]}"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתתק אחר שקרא ההפטורה אבל לא אמר הברכות?	"השני צריך לחזור לראש (פסק""ת הע' 78) [דלא ככה""ח (ס""ק כ""ו) דס""ל דשני רק יברך ברכות אחרונות]"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שנוהגין דכל אחד ואחד קורא ההפטורה מעצמו?	"כתב הכה""ח (ס""ק כ""ה) דאז נמצא שכל אחד כוון לצאת עם הברכות ואם נשתתק העולה א""צ לחזור רק אחד מהם ימשיך ויברך הברכות אחרונות [וה""ה אם טעה והיה פתוח למקום אחר א""צ לחזור ולברך דהרי אחד מהציבור ידע מקום הנכונה] (פסק""ת אות י')"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המפטיר יכול לקרות ההפטורה בסירוגין עם אדם אחר?	"כתב הריב""ש דהוא מנהג טעות שהמפטיר שקרא בתורה צריך לומר כל ההפטורה (ב""י, מ""ב ס""ק י')"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד יכול/צריך לקרא ההפטורה עם העולה?	"כתב הרמ""א דאין לקרות עם העולה מפני תרי קולי לא משתמעי, והקשה המג""א (ס""ק ה') דמבואר בכתבי אריז""ל דכל יחיד צריך לקרות ההפטורה, ותי' המג""א דצריך לקרות בנחת דדוקא שנים בקול רם לא משתמעי [וגם ברכתו לבטלה אם כולם יקראו בקול רם (מ""ב ס""ק י""א), ולכל הפחות יהיו עשרה עומדים סמוך להמפטיר שישמעו לו (שערי אפרים, ביה""ל ד""ה דתרי), ועי' במנח""י ח""ג ס""ס י""ב], ומפמ""ג (א""א ס""ק ה') משמע דלעולם עדיף לקרות עם הבעל קריאה בלחש, אבל הגר""א במעשה רב כתב דיקרא עם הבעל קריאה דוקא כשקרא ההפטורה מתוך החומש אבל כשקורא מקלף א""צ (מ""ב ס""ק י""א) [ומצינו במ""ב לעיל (סי' קמ""ו ס""ק ט""ו) בקרה""ת דטוב לקרות בלחש עם הבעל קריאה כדי שיכוין וישמע, וה""נ טוב לעשות הכי (מ""ב דרשו)]"	סימן רפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין מתחילין ההפטורה עד שנגמר גלילה (סוטה ל""ט ע""ב)?"	"1) רש""י פי' כדי שגם הגולל ישמע אל ההפטורה [ולפי""ז צריך להמתין עד שיגמור לגמרי (מ""ב ס""ק י""ב)]<br>2) השבלי הלקט פי' דהוי בזיון לס""ת שלא נגלל עדיין והם קורין בנביא [וצ""ע ראייתו מגמ' יומא (ע' ע""א) דאינו יכול להביא ס""ת אחרת משום פגמו של ראשון, דהתם חיישינן שמא יאמרו דהראשון פסול (ב""י)]<br>3) הבאר שבע (סוטה שם) פי' שלא יטעו לומר שברכת ההפטורה הוא על התורה"	סימן רפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח ולהכין הנביא קודם שנגמר הגלילה?	"כתב ספר זה השלחן (ח""ב סי' קמ""ז) שמותר, דדוקא בשני ס""ת אינו יכול לפתוח השני עד דיגמור הגלילה של הראשון (פסק""ת אות י""ב)"	סימן רפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לסלק הנביא מהבימה?	"כתב השבלי הלקט דאין לסלק הנביא עד אחר הברכות כדי שיראה שיברך על מה שהפטיר (מ""ב ס""ק י""ב), והוסיף העטרת זקנים דה""ה בכל דבר שמברכין עליו שצריך שיהיה לפניו וקרוב אליו הדבר מאד כמו שמצינו בכוס של הבדלה ובשמים שצריך לאוחזו בשמאל שהוא ג""כ מוכן לפניו [וכתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דזהו היישוב להשגת הב""י דכתב דאינו מוצא טעם להלכה זו]"	סימן רפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח הנביא פתוח?	"השערי אפרים (ש""ט סעי' ל""ד) כתב דטוב שיהא נשאר פתוח, וביאר בפתחי שערים (ס""ק כ""ב) דס""ת ניכרת אע""פ שהיא סתומה משא""כ בספר הפטורה אינו ניכר כ""כ, ואפשר בקלף וגלול ג""כ ניכר וצ""ע [והפסק""ת (הע' 97) הביא ראיה ממגילה (סי' תר""צ סעי' י""ז) דצריך לגוללו ולסגרו קודם הברכה], אכן כתב הקובץ הלכות (פי""ז הע' ל""ט) דמסתימת המ""ב משמע דאין קפידא אלא שלא לסלקו מעל הבימה {ויתכן דספר תנ""ך שאנו נוהגין לקרות בה הוי ניכר אפי' כשהוא סגור}"	סימן רפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו והראו לו מקום אחר בהפטורה?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דהוי כמו הלכות קרה""ת (סי' ק""מ) דאם דעתו על ענינו של יום א""צ לחזור ולברך, והוסיף האג""מ (או""ח ח""א סי' ל""ו) דאם צריך להביא נביא אחר צריך לחזור ולברך. "	סימן רפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרשיות מחוברות באיזה מהן קוראין ההפטורה?	"הב""י הביא מח' בזה, והכריע השבלי הלקט כהשיטה דמפטירין מפרשה שניה שהרי בה אנו מפסיקין (מ""ב ס""ק י""ג) [ועי' לקמן (סי' תכ""ח) דלפעמים קוראים מפרשה ראשונה]"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הדברים שאומרים אחר קרה""ת קודם מוסף?"	"1) יקום פורקן (דרכ""מ סי' רפ""א ס""ק א') [ואין בזה איסור תחינה בשבת (רמ""א), והמקור לומר יקום פורקן נלמד מגמ' ר""ה (ט""ז ע""א) דמצלינן על קצרי ומריעי (גר""א ס""ק י""ט)]<br> 2) מי שברך לעוסקי בצרכי ציבור<br>3) הזכרת נשמות<br>4) אב הרחמים<br>5) אשרי"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר מי שברך אחר אשרי?	"כיון שהקדיש קאי על אשרי לא יפסיק בשום דבר בין אשרי והקדיש [ויהללו אינו הפסק] (פמ""ג א""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ט""ו), ומ""מ נהגו לברך מי שברך להמתענים בה""ב אחר אשרי (לבוש סי' תצ""ב, פמ""ג שם), ועי' במ""ב דרשו"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמנים שאין אומרים 1) הזכרת נשמות 2) אב הרחמים 3) צדקתך צדק?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-62daf26fbe3520b2f6f5f709ead0c614eb6fe990.jpg"">"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכוונה באמירת ""ויפיל שונאיו"" בתפילה לשלום המלך?"	"ביאר המג""א (ס""ק ז', ע""פ המחה""ש) דאינו יכול להיות שונאים שבמלכות אחרת דהרי יש יהודים בכל מלכות ומלכות וא""כ על כרחך אחד מהם תפילת שוא, אלא ר""ל השונאים שבמדינה זו"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מזכירין הנשמות ומברכין העוסקי בצרכי ציבור?	"כתב השבלי הלקט כיון ששבת הוא יום מנוחה אפי' למתים ראוי להזכירם ולהתפלל עליהם, וכן מברכים העוסקי בצרכי ציבור כדי שהחי יתן אל לבו כמה גדול שכר העוסקים בתורה ובמצות (ב""י), והגר""א (ס""ק י""ז) כתב דקבעו בשבת מפני שאז הכל בבית הכנסת"	סימן רפד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לפסוק צדקה בעד המתים?	"הב""י הביא מדרש דכפר עמך אלו החיים, אשר פדית אלו המתים, מגיד שהמתים צריכים כפרה ושופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים, וביאר הב""י דכלל ישראל ערבים זה לזה אפי' על דורות שלאחריו, ואם אחד שופך דמיו אפי' ישראלים שיצאו ממצרים אחראים על זה וצריכים כפרה ועל כן נודרים צדקה בעבורם (ומובא בקיצור בביה""ל ד""ה ונהגו)"	סימן רפד סעיף ז		
